ok, i think I found it with some help from Google...sheds a lot of light... 
...thanks
מהר"ל על מחלוקת בית שמאי ובית הלל, דרך חיים
ובאולי יקשה לך אם כן למה היה בת קול אומר דווקא אצל בית שמאי ובית הלל "אלו ואלו דברי אלקים חיים", הלא כל מחלוקת שבעולם של חכמים כך הוא ששניהם מפי אדון כל המעשים?
אין הדבר הזה קשיא, כי הפרש יש כי כאשר תבין לשון אלו ואלו דברי אלקים חיים, מה שאמר אלקים חיים כי רמזו דבר הגדול, כי שאר מחלוקת אף שהכל מן הש"י [השם יתברך], כי כאשר שני חכמים חולקים בהלכה אף כי שני הדברים מן השם יתברך, מכל מקום האחד יותר קרוב אל הש"י כמו שאמרנו, שאף שגם זה מן הש"י מכל מקום האחד יותר קרוב אל הש"י מן האחר. כמו שיש בנבראים גם כן שיש אחד מהם קרוב יותר אל הש"י, אף שכולם הם נבראים שלו יתברך מכל מקום האחד קרוב יותר, וכך הם בטעמים אף ששניהם מן השם יתברך מכל מקום האחד הוא יותר קרוב אל השם יתברך מן האחר,
אבל אצל בית שמאי ובית הלל שניהם דברי אלקים חיים בשוה לגמרי שלכך אמר דברי אלקים חיים. והמבין יבין כי מה שאמר אלקים חיים, רצה לומר ששניהם קרובים אל אמתת השם יתברך, לכך אמר אלקים חיים כי החיות הוא אמתת המציאות, שכאשר יאמר זה חי רצה לומר שהוא נמצא והנעדר אין בו חיות, ולכך אמר כי שניהם קרובים אל אמתת מציאתו.
ועוד תבין לשון חיים שהוא לשון רבים על משקל שנים בזה תבין מחלוקת הלל ושמאי, ואצל שאר חכמים אמרו מפי אדון כל המעשים כי החיים מתפשטים לימין ולשמאל ומזה היו מקבלים הלל ושמאי, ולפיכך אלו ואלו דברי אלקים חיים. והבן זה כי הוא ברור ונפלא בעיני מאוד, מה קשה בזה שאמרו אלו ואלו דברי אלקים חיים, עד שבזה רבו המפרשים, ויש שפירשו דבר זה על דרך הנסתר כי אין כאן הסתר, כי השם יתברך אשר אמר כשר או פסול אין זה רק מצד הטעם כי אין דבר שבתורה שאין לו טעם, וכאשר הטעמים שוים לגמרי שיש כאן טעם להכשיר וטעם לפסול עד שהטעמים שקולים שוים, יאמר בזה אלו ואלו דברי אלקים חיים כמו שהתבאר ואין כאן קושיא כלל, וכך היה מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
אבל שאר מחלוקת של חכמים אינה כך, אף שיש לכל אחד ואחד טעם הגון עד שמזה הצד יאמר כי גם דבר זה מן הש"י שכל טעם הגון הוא מן הש"י, מכל מקום כאשר יזדקק הדבר מצד השכל הפשוט אז גובר דעת האחד על השני, וזהו פסק הלכה. ומכל מקום בשניהם יש טעם שכשם שהוא מן הש"י השכל הפשוט, כך מן הש"י השכל שאינו פשוט רק כי השכל הפשוט הוא במדריגה העליונה.
ומכל מקום התבאר לך הטעם שהמחלוקת שהיא לשם שמים מתקיימת, ושאינה לשם שמים אינה מתקיימת כי ההפכים אין להם עמידה ביחד כי האחד הוא הפך השני.
